עלים צהובים בצמחי בית: קוראים את הדפוס ומוצאים את הסיבה

למה עלים מצהיבים בכלל

עלה ירוק בזכות הכלורופיל, שהצמח מפרק ובונה מחדש כל הזמן. הצהבה (כלורוזיס) פירושה שהבנייה מחדש נעצרה, והפיגמנטים הקרוטנואידים הצהובים, שהיו שם כל הזמן, נחשפים. צמחים עושים את זה בכוונה לעלים ותיקים: כשעלה תחתון מוצל ופחות יצרני, הצמח מפרק אותו ומעביר את היסודות הניידים שבו — חנקן, מגנזיום ואשלגן — לצמיחה החדשה.

לכן מיקום ההצהבה הוא הרמז השימושי ביותר. חוסר ביסודות שנעים בתוך הצמח מופיע קודם בעלים הוותיקים; חוסר ביסודות שאינם נעים, כמו ברזל וסידן, מופיע בעלים הצעירים. גם עקה בשורשים פוגעת בדרך כלל קודם בעלים הוותיקים והתחתונים.

מדריך דפוסים

התאימו את מה שאתם רואים לסיבה הסבירה ביותר, ואז אשרו אותה בבדיקת המצע והשורשים.

• עלה אחד או שניים מהוותיקים והתחתונים ביותר, לאט, עם צמיחה חדשה בריאה: הזדקנות רגילה. הסירו כשהם צהובים לגמרי.
• כמה עלים תחתונים בבת אחת, רכים, עם מצע רטוב: השקיית יתר או ריקבון שורשים; בדקו את השורשים.
• עלים תחתונים צהובים ופריכים, עם מצע יבש שמתרחק מדופן העציץ: חוסר השקיה.
• ירוק חיוור עד צהוב אחיד בעלים הוותיקים, צמיחה איטית, חודשים בלי דישון: חוסר חנקן.
• צהוב בין העורקים בעלים הוותיקים, העורקים נשארים ירוקים: חוסר מגנזיום, נפוץ במצעי קוקוס.
• צהוב בין העורקים בעלים הצעירים: חוסר ברזל, בדרך כלל כי ה־pH של המצע גבוה מדי.
• נקודות חיוורות עדינות, עלים עמומים או ברונזיים, אולי קורים בצד התחתון: אקריות.

מים ושורשים קודם כול

בצמחי בית, אזור שורשים שנשאר רטוב מדי הוא הסיבה הנפוצה ביותר לעלים צהובים. במצע רווי החמצן אוזל, קצות השורשים מתים, והצמח לא מצליח לקלוט את החנקן שהוא צריך, כך שהעלים מצהיבים גם בעציץ מוזן היטב. הרימו את העציץ, בדקו את המצע בעומק 5 ס״מ, וחפשו מים שנלכדו בכלי הנוי. בזמיה רואים זאת בבירור: גבעולים שמצהיבים מהבסיס במצע רטוב הם סימן מוקדם לריקבון קני השורש.

אם המצע נשאר רטוב יותר משבוע וההצהבה מתפשטת, שלפו את הצמח והסתכלו. שורשים מוצקים פירושם שאפשר פשוט לתת למצע להתייבש; שורשים חומים ורכים פירושם שיש לטפל בריקבון שורשים. אל תוסיפו דשן לצמח עם שורשים רטובים וקורסים; זה מוסיף עקת מלח למערכת שורשים שכבר פגועה.

אור, טמפרטורה ושינויים

צמח שעובר מחממת משתלה מוארת לסלון של 1,000 לוקס ישיר את העלים שהוא כבר לא מסוגל לקיים, בדרך כלל התחתונים, במהלך החודש הראשון. פיקוס כינורי ופיקוס בנימינה (Ficus benjamina) ידועים לשמצה בכך. פחות עלים, באיזון עם האור הזמין, הם הסתגלות של הצמח, והפתרון הוא לקרב אותו לחלון.

קור עושה נזק דומה, מהר יותר. צמחים טרופיים שנחשפים לטמפרטורות מתחת לכ־12–15 °C, בין אם מרוח חורף, מחלון פתוח או ממכונית קרה, מצהיבים ומשירים עלים לעיתים קרובות שבוע־שבועיים אחר כך. שמש חזקה פתאומית גורמת לצהוב מסוג אחר: כתמים מולבנים וחיוורים על העלים הפונים לזכוכית, ולא עלים שלמים שמשנים צבע.

הזנה, ומה עושים הלאה

חוסר תזונתי אמיתי נפוץ פחות ממה שנדמה בשנה הראשונה אחרי השתילה, כי מצעים טריים מכילים דשן התחלתי. הוא נעשה סביר בצמחים שנמצאים באותו מצע 2–3 שנים עם מעט דישון או בלי. הפתרון הוא דשן מלא לצמחי בית עם מגנזיום ויסודות קורט, במינון התווית בעונת הצמיחה — לא תוסף של יסוד בודד על סמך ניחוש.

עלה צהוב לא יחזור להיות ירוק. השאירו עלה צהוב בחלקו במקומו, כי הצמח עדיין ממחזר ממנו יסודות, והסירו אותו כשהוא צהוב או חום לגמרי. שפטו את התיקון לפי הצמיחה החדשה ב־4–6 השבועות הבאים, לא לפי העלים הישנים.