אקריות בצמחי בית: תופסים אותן לפני שמופיעים קורים

למה אקריות מתפוצצות בתוך הבית

אקרית אדומה מצויה (Tetranychus urticae), המוכרת גם כעכביש אדום, היא עכבישנית ולא חרק. הבוגרות באורך 0.4–0.5 מ״מ, בקושי נראות כנקודות זזות, עם שני כתמים כהים על הגוף. ב־25–30 °C אקרית עוברת מביצה לבוגרת מטילה בכ־7–10 ימים, והדורות חופפים, כך שכמה אקריות על צמח חדש יכולות להפוך לאלפים בתוך חודש.

אוויר חם ויבש מתאים להן. חדרים מחוממים בחורף עומדים לעיתים קרובות על 20–35% לחות יחסית — אידיאלי לאקריות ומלחיץ לצמח — וגם חדר ממוזג בקיץ הישראלי מתייבש. פונדקאים שכיחים הם פיקוס כינורי (Ficus lyrata), אלוקסיה, קלתאות, קיסוס החורש (Hedera helix), שפלרה, קרוטון (Codiaeum) ודקלי בית. מכיוון שאקריות הן עכבישניות, קוטלי חרקים כלליים רבים כמעט אינם פועלים נגדן.

מזהים את הסימנים המוקדמים

אקריות ניזונות על ידי דקירת תאי עלה בודדים וריקונם, וכל תא שהתרוקן נראה כנקודה זעירה חיוורת צהובה או לבנה על הצד העליון של העלה. הנקודות האלה (סטיפלינג) הן הסימן הראשון. ככל שהנזק מצטבר, העלים מקבלים גוון עמום, אפרפר או ברונזי, ואז מצהיבים ונושרים. קורי משי עדינים בין פטוטרת העלה לגבעול, או על פני הצמיחה החדשה, מופיעים רק כשהאוכלוסייה כבר גדולה.

• הפכו עלים וסרקו לאורך העורק הראשי והעורקים בזכוכית מגדלת ×10.
• הקישו על ענף מעל דף נייר לבן; האקריות נראות כנקודות זזות שנמרחות לירוק או לאדמדם.
• בדקו את העלים הצעירים ביותר ואת קצות הצמיחה, שם המושבות מתחילות לעיתים קרובות.
• בדקו כל צמח שהעלווה שלו נוגעת בצמח נגוע.
• שללו אבק, כוויות שמש ישנות ותריפסים, שהנזק שלהם הוא פסים כסופים עם נקודות שחורות.

מורידים את האוכלוסייה באופן פיזי

הרחיקו מיד את הצמח משאר האוסף; אקריות מתפשטות בזחילה על עלים נוגעים ונישאות בזרמי אוויר. כסו את פני העציץ בשקית ניילון ושטפו את העלווה במים פושרים, כשהזרם מכוון לצד התחתון. בצמחים גדולי עלים, נגבו את שני צידי כל עלה במטלית רכה ולחה.

גזמו עלים שרובם ברונזיים והכניסו אותם לשקית לפני שהם יוצאים מהחדר. נגבו את המדף, את אדן החלון ואת העציץ. שטיפה יסודית מסלקת חלק גדול מהאקריות הפעילות, אבל הביצים נשארות דבוקות לעלה, כך שזה רק הצעד הראשון.

מטפלים לפי לוח הזמנים של האקרית

סבון קוטל חרקים (מלחי אשלגן של חומצות שומן) ושמן הדברה (שמן קיץ) קוטלים במגע ואינם משאירים פעילות שארית. הכיסוי של צד העלים התחתון הוא העיקר. מכיוון שהביצים שורדות, חזרו על הטיפול כל 5–7 ימים לפחות שלוש פעמים, כדי שכל בקיעה חדשה תיתפס לפני שהיא מספיקה להטיל. בדקו קודם על עלה אחד והמתינו 24–48 שעות, הימנעו מריסוס בשמש ישירה או מעל כ־30 °C, ופעלו לפי התווית המקומית של המוצר. נוזל כלים ביתי אינו סבון קוטל חרקים מפורמל ועלול לצרוב עלווה.

בנגיעות עיקשות או גדולות, האקרית הטורפת Phytoseiulus persimilis אוכלת רק אקריות אדומות ויכולה לנקות אוסף באופן ביולוגי; היא פועלת הכי טוב בחום ובלחות מתונים, ואין לרסס סבון או שמן אחרי שחרורה. העלאת הלחות ל־50–60% מאטה את רביית האקריות אבל לא תחסל מושבה לבדה. אם אתם משתמשים בקוטל אקריות מורשה, החליפו בין חומרים פעילים, כי אקריות מפתחות עמידות מהר.

מחליטים מתי זה באמת נגמר

נקודות ישנות לעולם לא מוריקות שוב, לכן שפטו את ההתקדמות לפי עלים חדשים ואקריות חיות. הכריזו על הצמח כנקי רק אחרי שתי בדיקות שבועיות רצופות בזכוכית מגדלת שבהן אין אקריות זזות או נקודות טריות, והמשיכו לבדוק את השכנים שלו עוד 3–4 שבועות.

לאחר מכן, הפכו בדיקה מהירה של הצד התחתון לחלק מסבב ההשקיה השבועי במינים הנוטים לאקריות, במיוחד מסוף הסתיו, כשהחימום נדלק והאוויר מתייבש.