יבחושי פטריות: שוברים את מחזור הרבייה של ארבעה שבועות במצע

הכירו את מחזור החיים שאתם קוטעים

יבחושי פטריות (Bradysia spp.) הם זבובונים שחורים באורך 2–3 מ״מ עם מעוף חלש, שרצים על פני המצע ומתרוממים בענן קטן כשמשקים. הבוגרים כמעט אינם גורמים נזק ישיר וחיים רק כשבוע, אבל בשבוע הזה הנקבות מטילות ביצים בעשרות בכמה הס״מ העליונים של מצע לח ועשיר בחומר אורגני.

הזחלים הם השלב החשוב. שקופים, באורך 4–6 מ״מ ובעלי ראש שחור, הם חיים בכ־5 הס״מ העליונים של המצע, אוכלים פטריות וחומר נרקב, ובמספרים גדולים — גם שערות שורש עדינות ואת בסיסי הייחורים. מביצה לבוגר עוברים כ־3–4 שבועות בטמפרטורת החדר, ולכן ריסוס הזבובונים לעולם אינו מסיים נגיעות: בוגרים חדשים ממשיכים לצאת מהמצע במשך שבועות.

מאשרים את המזיק ומוצאים את העציץ המקור

ודאו שמדובר בכלל ביבחושים. זבובי פירות (Drosophila) חומים־בהירים עם עיניים אדומות ומתקבצים ליד קערות פירות ופחים; זבובי ניקוז שעירים, עם כנפיים דמויות עש, ונחים על קירות האמבטיה ליד כיורים.

כדי למצוא את העציצים שבהם הם מתרבים בפועל, הצמידו פרוסת תפוח אדמה נא בעובי 1 ס״מ לפני המצע והרימו אותה אחרי 2–3 ימים; הזחלים מתקבצים בצידה התחתון. תקעו מלכודת דבק צהובה ממש מעל המצע בכל עציץ חשוד וספרו את הלכידות פעם בשבוע. ברוב הבתים עציץ אחד או שניים שרטובים כרונית מייצרים את רוב הזבובונים, לעיתים קרובות צמח בעציץ גדול על מדף חשוך. הרחיקו את המלכודות מהישג ידם של חיות מחמד וילדים.

מסלקים את השכבה העליונה הלחה

הזחלים צריכים שהשכבה העליונה תישאר לחה כדי לשרוד. בצמחים שמסוגלים לזה (פוטוס, מונסטרה, פיקוס גומי, פילודנדרון), תנו ל־2–5 הס״מ העליונים להתייבש לגמרי לפני ההשקיה הבאה; סנסיווריה, זמיה ואלוורה יכולות להתייבש עמוק הרבה יותר. רוקנו כלי נוי ותחתיות תוך 15–30 דקות מההשקיה, והרימו עלים שנשרו מפני המצע. ספטיפיליום ושרכים לא יכולים להתייבש כל כך בלי נזק, אז אצלם הסתמכו על ההדברה הביולוגית שבהמשך.

חיפוי של 1–2 ס״מ חול גס או חצץ עדין מתייבש תוך שעות ומרתיע הטלת ביצים. שמרו שקי מצע פתוחים סגורים ויבשים: שק שאוחסן לח במחסן הוא מקור נפוץ לנגיעות חדשה. ותרו על קינמון ועל השקיה במי חמצן: הראיות דלות, ומי חמצן מרוכזים עלולים לפגוע בקצות השורשים.

הדברה ביולוגית שמגיעה לזחלים

BTi ‏(Bacillus thuringiensis subsp. israelensis) — חיידק שבודד לראשונה בישראל — מייצר חלבון שרעיל רק לזחלים של זבובים כמו יתושים ויבחושים. הוא נמכר כגרגרים או כ„טבליות” צפות שמשרים במים ומשקים בהם את המצע. הוא פועל רק כשהזחלים אוכלים אותו ואינו קוטל ביצים או בוגרים, לכן יש ליישם אותו כל 5–7 ימים, 3–4 פעמים, כדי לכסות דור שלם. פעלו לפי התווית המקומית של המוצר לגבי מינונים.

באוספים גדולים יותר, אפשר להשקות את הנמטודה המועילה Steinernema feltiae לתוך מצע לח, שם היא צדה זחלים במשך כמה שבועות. השתמשו בה זמן קצר אחרי הרכישה, כי הנמטודות חיות ומתקלקלות. אקריות טורפות מסוג Stratiolaelaps scimitus (לשעבר Hypoaspis) חיות בשכבה העליונה של המצע ואוכלות זחלי יבחושים וגלמי תריפסים, מה שהופך אותן להגנה קבועה טובה בחממה או בחדר צמחים.

• שבוע 0: הציבו מלכודת צהובה אחת בכל עציץ נגוע ורשמו את הספירות.
• שבועות 0–3: השקו ב־BTi כל 5–7 ימים (3–4 יישומים), או ישמו נמטודות פעם אחת.
• לאורך כל הזמן: תנו ל־2–5 הס״מ העליונים להתייבש היכן שהמין מאפשר, ורוקנו תחתיות.
• שבוע 4: השוו את ספירות המלכודות. ירידה עקבית פירושה שהמחזור נשבר.

שופטים הצלחה לפי המגמה

צפו להמשיך ללכוד בוגרים במשך 1–2 שבועות אחרי תחילת הטיפול, כי זחלים שכבר היו בשלב הגולם עדיין ייצאו. מה שחשוב הוא כיוון הספירה השבועית לכל מלכודת: עציץ שיורד מ־30 יבחושים ל־5 ול־0 במשך חודש הוא נקי, גם אם ראיתם זבובון הבוקר.

אם הספירות מתייצבות, חפשו מקור שפספסתם, כמו צנצנת ריבוי שנשכחה עם תקע ספוג, עציץ בהשקיה עצמית או צמח חדש. החזיקו צמחים חדשים בבידוד עם מלכודת דבק בשבועות הראשונים, כדי שלעולם לא יגיעו לשאר האוסף.