העברת צמחי בית לעציץ חדש: מתי, באיזה גודל ואיך

סימנים שהצמח באמת צריך עציץ חדש

רוב צמחי העלווה שנמצאים בצמיחה פעילה צריכים העברה כל 1–3 שנים, אבל הצמח, לא הלוח, צריך לומר לכם מתי. שלפו אותו מהעציץ כשהמצע מעט יבש והסתכלו על גוש השורשים. שורשים שמתפתלים במעגלים צפופים סביב החוץ, עם מעט מצע גלוי, פירושם שהוא מוכן. כך גם מים שעוברים ישר בלי להרטיב את המצע, עציץ שצריך השקיה כל 2–3 ימים באביב, או צמח כבד כל כך בחלקו העליון שהוא נופל שוב ושוב.

גם המצע עצמו מתבלה. קליפות וכבול מתפרקים במשך 2–3 שנים לחומר עדין וספוג שמחזיק פחות אוויר, וקרום לבן של מלחי דשן מצטבר על פני השטח. רענון המצע הוא סיבה לגיטימית להעברה גם כשגודל העציץ נשאר זהה.

סיבות לא להעביר עדיין

שורש בודד שמציץ מחור הניקוז אינו סיבה מספקת לבדו; שורשים חוקרים כל פתח. הימנעו מהעברת צמח שזה עתה קניתם, כי הוא כבר מסתגל לאור וללחות שלכם, והימנעו מסוף הסתיו ומהחורף, כשהאור החלש גורם לשורשים להתחדש לאט ומצע טרי ורטוב נשאר רטוב. אביב עד תחילת הקיץ, כשהצמח מוציא עלים חדשים, הוא הזמן שבו פגיעה בשורשים מחלימה הכי מהר.

יש צמחים שמעדיפים עציץ צמוד. סנסיווריה (Dracaena trifasciata), זמיה (Zamioculcas zamiifolia) וכלורופיטום אוגרים מים בקני שורש או בשורשים פקעתיים ונוטים להירקב בעציצים גדולים מדי; גם ספטיפיליום נוטה לפרוח טוב יותר כשהוא מעט צפוף בשורשים. בצמחים האלה חכו עד שהשורשים מתחילים לעוות את העציץ.

בוחרים את העציץ הבא

הגדילו ב־2–5 ס״מ בקוטר לצמחים קטנים ובינוניים, ועד 5–8 ס״מ לצמחי רצפה גדולים. הסיבה היא מים, לא מקום: מצע שהשורשים לא מגיעים אליו נשאר רטוב הרבה יותר זמן ממצע מלא שורשים, ובאזור הרטוב והמנוצל הזה מתחיל הריקבון. השתמשו תמיד בעציץ עם חורי ניקוז.

טרקוטה מאבדת מים דרך הדפנות ומתייבשת מהר יותר מפלסטיק באופן ניכר, וזה מתאים לסוקולנטים, לסנסיווריה ולמי שנוטים להשקות ביד רחבה. פלסטיק וקרמיקה מזוגגת שומרים לחות זמן רב יותר, וזה מתאים לספטיפיליום, לשרכים ולמי שנוטים לשכוח להשקות.

שלב אחר שלב

השקו את הצמח יום לפני, כדי שגוש השורשים יחזיק מעמד והשורשים יהיו רוויים, ואז עברו על השלבים האלה:

• שחררו את הצמח בהטיית העציץ ולחיצה על דפנותיו; עציץ פלסטיק תקוע עדיף לגזור מאשר למשוך בגבעול.
• פרמו באצבעות שורשים מתפתלים. גוש שורשים דחוס מאוד אפשר לחרוץ בשלושה־ארבעה חתכים אנכיים רדודים כדי לעודד שורשים חדשים כלפי חוץ.
• גזמו שורשים מתים (חומים, חלולים או רכים) במספריים נקיים; השאירו את המוצקים והבריאים.
• הציבו את הצמח באותו עומק שבו גדל קודם; קבירת הגבעול מזמינה ריקבון, במיוחד בסנסיווריה ובזמיה.
• מלאו סביב הדפנות במצע טרי ולח מעט, והדקו קלות באצבעות; אל תדחסו חזק.
• השקו היטב עד ניקוז כדי לייצב את המצע, והשלימו מצע בנקודות ששקעו.

ארבעת השבועות הראשונים

החזיקו את הצמח באור עקיף חזק אבל הרחק משמש ישירה במשך 1–2 שבועות, בזמן שהשורשים מתאוששים. בדקו רטיבות במגע, כי העציץ החדש והמצע הטרי יתייבשו בקצב שונה מהקודם; צמחים רבים שהועברו צריכים פחות מים מהצפוי בשבועות הראשונים. מעט נשירת עלים או צניחה הם תקינים.

המתינו עם הדשן כ־4–6 שבועות. רוב המצעים הטריים מכילים דשן התחלתי, ושורשים שנחתכו זה עתה פגיעים לנזקי מלח. אם אתם מעבירים מונסטרה או פילודנדרון מטפס, הוסיפו עמוד טחב או קוקוס עכשיו, כשגוש השורשים בחוץ; החדרה מאוחרת יותר קורעת שורשים.