דישון צמחי בית: כמה, באיזו תדירות ומתי להפסיק

האור מניע את הצמיחה; הדשן רק מספק לה חומרים

צמחים מייצרים את הסוכרים שלהם בעצמם מאור. הדשן מספק את חומרי הגלם המינרליים — חנקן לעלים ולכלורופיל, אשלגן לוויסות המים, מגנזיום בלב כל מולקולת כלורופיל וכן הלאה — אבל הוא לא יכול לפצות על מחסור באור. פוטוס בפינה של 1,000 לוקס גדל לאט כי חסר לו אור, לא חנקן, ודישון נוסף רק משאיר מלחים לא מנוצלים במצע.

זו גם הסיבה שהדישון עוקב אחרי העונות. ברוב הבתים, רוב צמחי הבית גדלים בערך מהאביב עד סוף הקיץ ומאטים בחדות כשהימים מתקצרים. צמח תחת נורות גידול, או בחלון מואר מאוד בחורף, ממשיך לגדול ואפשר להמשיך לדשן אותו בקצב נמוך יותר.

לוח דישון מעשי

המרווחים האלה מניחים דשן נוזלי במינון שעל תווית היצרן; פעלו תמיד לפי התווית של המוצר שבידכם.

• תחילת האביב: חוזרים לדשן כשמופיעים עלים חדשים, בחצי ריכוז בדישון הראשון.
• אביב עד סוף הקיץ: כל 2–4 שבועות במינון התווית, או חצי ריכוז כל 1–2 שבועות אם אתם מעדיפים מנות קטנות ויציבות יותר.
• תחילת הסתיו: מאריכים לכל 4–6 שבועות כשהצמיחה מאטה.
• סוף הסתיו והחורף: עוצרים ברוב הצמחים שבאור טבעי; ממשיכים ברבע עד חצי ריכוז רק לצמחים תחת נורות גידול שגדלים בבירור.
• אחרי העברה לעציץ או קנייה: חכו 4–8 שבועות, כי רוב המצעים הטריים ומצעי המשתלה כבר מכילים דשן.

בוחרים נוסחה

לצמחי עלווה מתאים דשן נוזלי מאוזן או כזה שנוטה לחנקן: מוצרים ביחס 1-1-1, 2-2-2 או 3-1-2 הם כולם טיפוסיים. דשן טוב לצמחי בית מפרט גם מגנזיום, ברזל, מנגן ויסודות קורט נוספים בהרכב המובטח שלו; מצעים מנותקים על בסיס כבול, קוקוס וקליפות מכילים מעט מאוד מאלה בעצמם. נוסחאות „פריחה” עתירות זרחן מיותרות לצמחי עלווה.

אם אתם רוצים נקודת ייחוס לריכוז, מגדלים מסחריים מחזיקים את תמיסת הדישון לרוב צמחי העלווה במוליכות חשמלית של כ־0.8–1.5 mS/cm. מד EC זול מאפשר לבדוק את התמיסה שהכנתם, וזה שימושי במיוחד עם מי ברז קשים — כמו ברוב הארץ — שכבר נושאים מינרלים מומסים.

איך מיישמים בבטחה

שפכו את תמיסת הדשן על מצע שכבר לח מעט, לעולם לא על מצע יבש לגמרי. שורשים יבשים קולטים את המלחים המרוכזים מהר מדי, וקצותיהם נשרפים. השקו עד ניקוז של 10–20% כרגיל, כדי שעודפי המלחים ייצאו ולא יצטברו. מדדו במזרק או בכף מדידה במקום לנחש לפי פקק, ואל תכפילו את המנה הבאה כדי לפצות על מנה שהוחמצה.

כל 3–4 חודשים בעונת הצמיחה, שטפו את העציץ במים נקיים בכמות של פי 2–3 מנפח העציץ כדי להוציא מלחים שהצטברו; דלגו על זה בצמחים עם שורשים נרקבים או ניקוז לקוי.

קוראים את הצמח: חסר או עודף

רעב אמיתי נראה כצמיחה איטית, עלים חדשים קטנים מהישנים והחוורה אחידה של העלים המבוגרים, כשהצמח מעביר חנקן לצמיחה החדשה. לפני שמאשימים את ההזנה, שללו אור חלש ושורשים רטובים, שגורמים לאותו מראה חיוור ואיטי ונפוצים הרבה יותר.

עודף דישון נראה כקרום לבן על פני המצע ועל שפת העציץ, קצות עלים ושוליים חומים, ונבילה למרות מצע לח, כי מלחים מרוכזים מושכים מים החוצה מהשורשים. אם אתם רואים את הסימנים האלה, הפסיקו לדשן, שטפו בפי 2–3 מנפח העציץ מים נקיים אם הניקוז והשורשים תקינים, וחזרו לדשן בחצי ריכוז כשהצמיחה החדשה נראית תקינה.